תרופות נוגדות דיכאון המשמשות כמשככי כאבים

תרופות נוגדות דיכאון מסייעות נגד סוגים מסוימים של כאב - מבלי לפרוש את ההשפעות שלהם לשיפור מצב הרוח, המופיעות במינונים גבוהים יותר. השאלות החשובות ביותר בנושא

תרופות נוגדות דיכאון, כלומר תרופות המסייעות נגד דיכאון, פועלות במערכת העצבים המרכזית. לכן, הם יכולים לעזור גם בסוגים מסוימים של כאב הקשור לעצבים.

מדוע מכל הדברים משתמשים בסמים לטיפול בדיכאון כמשככי כאבים?

כאב יכול להתעורר ממגוון סיבות. באופן קלאסי, הם מהווים תמרור אזהרה מהגוף שמשהו לא בסדר באותו רגע. לדוגמא, אם יש לך פציעה, למשל בגלל שאתה נופל או מכה במשהו, אתה מיד חווה כאב באזור המתאים. החלקים הפגועים בגוף עלולים להזיק גם כאשר יש דלקת. לרוב ניתן להתמודד עם כאב כזה עם משככי הכאבים הרגילים, כגון תרופות אנטי דלקתיות שאינן סטרואידים (NSAID), הכוללות גם איבופרופן ודיקלופנק. אם הכאב חמור יותר, ניתן להשתמש גם באופיואידים כמו מורפיום וקרוביו.

אך יש גם כאב שאינו נובע מרקמה מודלקת או פגומה, אלא מתקלות בקשרי העצבים איתם מתנהלים גירויי כאב דרך דרכי העצב אל המוח. "במקרים כאלה משככי הכאבים הרגילים כמו NSAID או אופיואידים בדרך כלל לא עובדים. נמצא כי סוגים מסוימים של תרופות נוגדות דיכאון עובדים בצורה טובה משמעותית. לכן משתמשים בהם כאן", אומרת פרופסור קלאודיה זומר, יועצת בכירה באוניברסיטה בית החולים של וירצבורג ונשיא חברת הכאב הגרמנית.

כיצד פועלים תרופות נוגדות דיכאון?

מנגנון הפעולה המרכזי של תרופות נוגדות דיכאון מתחיל בחומרים שליחים במערכת העצבים, ובמיוחד בנוראדרנלין וסרוטונין. חומרים שליחים אלה משתחררים על ידי תאי עצב לפער בין חיבורי העצבים - מה שמכונה הפער הסינפטי. שם, חומרי הגוף עצמו מחזקים או מעכבים גירויים עצביים מסוימים - תלוי איך מחברים את העצבים - על ידי עגינה על קולטנים מיוחדים. ואז חומרי השליח נלקחים בהדרגה שוב בתאים, ההשפעה פוחתת. תרופות נוגדות דיכאון מעכבות ספיגה מחודשת זו של התא ובכך מאריכות את ההשפעות של חומרי המסנג'ר בסדק הסינפטי.

יש לכך השפעה מעכבת על העברת הכאב. משמעות הדבר היא שהכאב נוטה להיות מדוכא אם חומרי המסנג'ר בפער הסינפטי פעילים יותר.

לאילו סוגי כאב שימושיים נוגדי דיכאון?

  • כאב נוירופתי:

כאב זה נוצר בעיקר מפגיעה במבני העצבים המוליכים כאב. ישנם לכך מספר סיבות אפשריות: כיווץ מכני של העצבים, למשל עקב תסמונת התעלה הקרפלית או פריצת דיסק, פוגעים בתפקודם. זיהומים ויראליים מסוימים כגון שלבקת חוגרת (הרפס זוסטר) עלולים להזיק לצמיתות לתאי עצב, במיוחד בגיל מתקדם. תרופות, למשל בהקשר של כימותרפיה לסרטן, תוקפות לעיתים את סיבי העצבים. גם סוכרת והפרעות במחזור הדם עלולות לפגוע בעצבים ובכך להוביל לכאב נוירופתי. במקרה של סוכרת מדברים על פולינוירופתיה סוכרתית כביכול. "לכל הסיבות יש דבר משותף אחד: בזכות מנגנון הפעולה שלהם, לתרופות נוגדות דיכאון יש השפעה משככת כאבים יותר מהתרופות הרגילות לכאב", אומר זומר.