המאבק העולמי למען חיסוני קורונה

יש להפיץ את חיסוני הקורונה באופן הוגן ברחבי העולם. אך מרבית המדינות המתפתחות עדיין מחכות למינונים לחיסון שלהן. הפער הגדול מקשה על המאבק במגפה כולה

באירופה יש ויכוח פרוע האם הוזמן מאוחר מדי חיסון קורונה מאוחר מדי ואילו קבוצות אוכלוסייה מזריקים תחילה את התרופות המיוחלות. הדרום העולמי אינו יכול להתווכח על כך - מרבית המדינות המתפתחות טרם הגיעו למנה אחת של חיסון.

לאחר שנה של קריאות להפצה הוגנת של החיסון, המציאות כעת שונה. יוזמת החיסונים העולמית קובקס מנסה לקבל מינונים גם למדינות עניות יותר, והמשלוחים הראשונים אמורים לצאת בפברואר. עם זאת, קובקס לא יכולה לפתור באופן בסיסי את בעיית ההפצה.

לכן יש מדינות מתפתחות שמחפשות עזרה בסין וברוסיה, בעוד שאחרות אינן יכולות לעשות אלא לחכות. התחרות העולמית על מנות החיסון המיוחלות מקשה על המאבק נגד מגיפת הקורונה - לכולם ברחבי העולם.

בעיקר אנשים ממדינות עשירות מחוסנים

על פי ניתוח של הפדרציה הבינלאומית של אגודות הצלב האדום וחצי הסהר האדום (IFRC), כמעט 70 אחוז מהחיסונים שניתנו עד כה הוזרקו ב -50 המדינות העשירות ביותר. אולם, ב -50 המדינות העניות ביותר, רק 0.1 אחוזים ממינון החיסונים ניתנו. "זה מדאיג מכיוון שזה לא הוגן ומכיוון שהוא עלול להאריך או אפילו להחמיר את המגיפה הקשה הזו", אמר מזכ"ל IFRC, ג'גן צ'פגיין.

מתוך 54 מדינות אפריקה, רק 6 התחילו לחסן עד כה, ויש רק מעטים באסיה. אחרי הכל, קובאקס הודיעה ביום רביעי כי תשלח את מנות החיסון הראשונות למדינות מתפתחות ומתפתחות בפברואר. יוזמת ברית החיסונים גבי וארגון הבריאות העולמי (WHO) שואפת לספק למדינות הכנסות נמוכות או בינוניות שאינן יכולות להרשות לעצמן את החיסונים עצמם.

אך עד כה רק החומר הפעיל של פייזר / ביונטק קיבל אישור חירום של ארגון הבריאות העולמי - ומינוני החיסון ניתנים רק ל -18 מדינות. לפי ארגון הבריאות העולמי, הם נבחרו על פי יכולתם לאחסן את המוצר קר מאוד, בין היתר. המדינות העניות בעולם אינן כלולות.

מי שיש לו כסף יכול להרשות לעצמו יותר חיסונים

הפער בין הדרום העולמי לצפון העולמי ניכר גם בתוכניות המדינות לקמפיין החיסונים שלהן: בעוד האיחוד האירופי שואף לחסן 70 אחוז מהמבוגרים נגד קורונה עד סוף הקיץ, קניה, למשל, מתכננת לחסן. עד יוני רק 1.25 מיליון בני אדם - זה מקביל לחמישה אחוזים מבני 18 ומעלה במדינת אפריקה.

וייטנאם מצהירה כי היא רוצה לקנות כ -30 מיליון מנות חיסון נגד אסטראזנקה עבור 15 מיליון איש - מתוך אוכלוסייה המונה כ 96 מיליון איש. ובתאילנד, שמקווה בדחיפות כי ענף התיירות החשוב יחזור לעצמו, ככל הנראה רק מחצית מ -70 מיליון האזרחים יחוסנו עד סוף השנה.

למה כל כך מעט חיסונים ולמה כל כך מאוחר? התשובה הפשוטה: כסף. רבות מהמדינות העשירות הזמינו מראש מיליוני מנות חיסון מהיצרנים וכך הבטיחו את המשלוחים הראשונים - רעיון אוטופי עבור מרבית המדינות המתפתחות. "עדיין לא התחלנו כי אין לנו שום חיסונים," אמר ג'ון נקנגאסונג, ראש רשות הבריאות האפריקאית אפריקה CDC, לאחרונה.

עזרה מרוסיה וסין

אי השוויון בא לידי ביטוי גם במחירים. בעוד האיחוד האירופי משלם 1.78 אירו עבור מנה של חיסון אסטראזנקה - המחירים הסודיים שנשמרו בפועל צייצו על ידי מזכירת המדינה הבלגית - אוגנדה צריכה לשים 7 דולר על השולחן עבור מנה, כלומר סביב 5.80 אירו. "אנו מכירים בכך שזו המציאות של השווקים הגלובליים", אמר לאחרונה מטשידיסו מואטי, ראש ארגון הבריאות העולמי באפריקה. "זה כמובן מצער שיש מדינות עניות יותר שמשלמות יותר ממדינות עשירות."

חלק מהמדינות המתפתחות פונות לרוסיה וסין. וייטנאם כבר רשמה בשנה שעברה עד 150 מיליון מנות של חיסון ספוטניק V ברוסיה. קמבודיה, שכנתה הענייה של וייטנאם, הבטיחה לסין מיליון מנות של תרופת סינופרם הממשלתית. המדינה ביקשה גם עזרה מהודו ורוסיה בקניית מינונים של חיסונים. איי סיישל החלו את מסע החיסונים שלהם במינונים של סינופארם וגינאה עם מינונים של ספוטניק V.

אין הגנה לכולם

לרבים מהמדינות העניות בעולם נותר רק דבר אחד: חכה ותראה. יוזמת קובקס מבטיחה לספק ל -145 המדינות המשתתפות מספיק מנות חיסון לממוצע של 3.3 אחוזים מהאוכלוסייה עד אמצע השנה. יש עוד דרך ארוכה לפני שמושגת חסינות העדר.

"המחסור בחיסונים, יחד עם לאומיות החיסונים, אומר לנו שרוב האנשים הנמצאים באזורי משבר ועימות לא יקבלו השנה חיסון נגד קוביד 19", מזהיר שר החוץ הבריטי לשעבר דייוויד מיליבנד, נשיא ועדת ההצלה הבינלאומית ( IRC).

אך המגיפה אינה יודעת גבולות לאומיים - ועל מדינות עשירות לזכור זאת, מזהירים רבים. עליכם להתחסן גם במדינות מתפתחות, "אחרת הנגיף יחזור אלינו במישור הבא", הזהיר לאחרונה שר הפיתוח הפדרלי גרד מולר (CSU). "אנחנו רק מביסים את המגיפה ברחבי העולם - או בכלל לא."