מחקר: האם חיידקים גורמים לאלצהיימר?

נבט השכחה - הממצאים האחרונים מצביעים על כך שזיהומים מקדמים את התהליכים הפתולוגיים במוח. יש חשד לנגיפי הרפס, אך גם חיידקים מכיסי החניכיים

מבט למוח: בתמונה הצטברות טיפוסית של חלבוני עמילואיד זוהרת באדום וצהוב

© תמונה: אלכסנדר דרזגה

מצא את הנבט! זה המוטו של תחרות עליה הכריז הרופא והמפרסם האמריקני לסלי נורינס. מי שחקר אילו פתוגנים גורמים למחלת אלצהיימר עד סוף 2020 יזכה לתמורה בסכום פרס של מיליון דולר אמריקאי. "הגיע הזמן שהמצוד אחר מיקרואורגניזם שמילא את תפקיד האשם במחלת האלצהיימר ימומן בצורה אגרסיבית יותר", אומר נורינס.

היוזם משוכנע כי "מרבית המקרים של דמנציה של אלצהיימר נגרמים על ידי חיידק שטרם זוהה". והוא לא היחיד. לפני שלוש שנים, 33 מדענים מכל רחבי העולם קראו לכתב העת Journal of Alzheimer's Disease לבדוק סוף סוף את תפקידם של פתוגנים ולבדוק טיפולים מתאימים למתנדבים.

עד כה, כמעט כל החומרים הפעילים שנבדקו מופנים כנגד חלבונים מסוימים במוחו של המטופל - ללא הצלחה. שום מחקר לא הצליח להראות שניתן להפסיק את האלצהיימר בצורה זו.

וירוסים במוח

כבר עשרות שנים לפני שדמנציה פורצת, החלבונים מצטברים במוח: תחילה בטא עמילואידים, לימים חלבוני טאו. הם משמשים לאבחון אלצהיימר ולזיהוי שלב המחלה. עם זאת, ישנם מומחים שאינם רואים בכך את הגורם למחלה, הפוגעת בעיקר בקשישים.

אך מה מדבר לטובת זיהום הגורם לאלצהיימר במקום זאת? לדוגמא, ממצאים מהשנים האחרונות כי בטא עמילואידים המצטברים במוחם של הנפגעים הורגים נגיפים וחיידקים. ישנם חוקרים שאפילו מאמינים כי חלבונים הם חלק ממערכת החיסון שלנו המבטלת פתוגנים.

ישנם גם כמה פתוגנים במוקד המדע, כולל נגיפי הרפס. חוקרים בבית החולים מאונט סיני בניו יורק (ארה"ב) גילו לאחרונה כי מוחם של חולי אלצהיימר שנפטרו מכיל מספר ניכר של נגיפי HHV-6 ו- -7. שניהם מתקשרים עם גנים המגבירים את הסיכון לאלצהיימר, לפחות על פי ניתוח המחשב. התוצאות פורסמו בכתב העת Neuron ביוני 2018.

"זה מרגש, אבל זה לא אומר שיש קשר סיבתי בין הנגיפים למחלת האלצהיימר", אומרת פרופסור אנג'ה שניידר מהמרכז הגרמני למחלות ניווניות ומרפאת האוניברסיטה בבון. כמעט כל המבוגרים נושאים את נגיף הרפס זה בגופם, אך לא כולם מפתחים אלצהיימר מאוחר יותר.

רובם נדבקים כתינוקות וילדים קטנים, ובכך הם מפתחים חום של שלושה ימים. תאי הגנה של מערכת החיסון נלחמים בהצלחה בפולשים, אך לעיתים אינם מחסלים אותם לחלוטין.

נגיפים וחיידקים בחשד

תרופות אנטי-ויראליות עלולות להיפטר מהן. שניידר לא חושב שהזמן בשל לבדוק זאת על אנשים. יש עוד עבודה ניסיונית רבה לפני כן. "צריך להראות, למשל, שעכברים נגועים מפתחים מחלת אלצהיימר וכי תרופות יכולות לנטרל אותה", אומר המומחה.

טיפול אנטי-ויראלי כבר נבדק על מתנדבים כנגד נגיפי הרפס נפוצים אחרים. הכספים ניתנים לאנשים הסובלים ממחלת אלצהיימר קלה המחזיקים בנגיפי הרפס סימפלקס, הגורמים לפצעים קרים והרפס באברי המין. המחקר נערך במכון הפסיכיאטרי של מדינת ניו יורק בארצות הברית ויימשך עד אמצע 2022.

אך חשודים גם כי חיידקים גורמים או לפחות מחמירים את מחלת האלצהיימר: למשל, הפתוגן Porphyromonas gingivalis. אצל אנשים עם דלקת חניכיים מתקדמת היא מתמקמת בכיסי החניכיים העמוקים ואחראית במשותף להרס השיניים. צוות בינלאומי גילה לאחרונה: חיידקים אלה והמוצר המטבולי שלהם גינגיפין נמצאים גם במוחם של חולי אלצהיימר שנפטרו.

בדיקות מעבדה הראו כי בעכברים נגועים החיידק מגיע מהחניכיים למוח וגורם לשינויים פתולוגיים כמו למשל במחלת האלצהיימר. מעכב נגד חניכיים האט את תהליך ההרס. התוצאות פורסמו בינואר בכתב העת Science Advances. בדיקה בחולי אלצהיימר עם המעכב אמורה להתחיל בחודש זה.

מחוזק בזיהומים

עד אז, זה לא מוכח אם חיידק החניכיים גורם לאלצהיימר. זה יכול להיות גם הפוך. שניידר: "הדמנציה באה במקום הראשון. זה הופך את מחסום הדם-מוח לחלחל לפתוגנים כדי שיוכלו לחדור למוח." הם רק יחמירו את התהליך הפתולוגי שהחל שנים רבות קודם לכן.

אחרי הכל, אז יהיה טיעון נוסף לטובת הטיפול העקבי בדלקת חניכיים והיגיינת פה טובה. שניהם מוזנחים בטיפול באנשים עם דמנציה. מחקרים בשנים האחרונות הראו זאת שוב ושוב.